הנזילות, במבנים תת-קרקעיים בעיקר, הן אחת הצרות הגדולות ביותר שאנו מכירים בענף הבנייה. ברוב המקרים מתכננים ומשקיעים לא מעט משאבים במערכות איטום מתקדמות, איכותיות ולרוב לא תמיד מהזולות ביותר. על הנייר, הכל אמור לעבוד ו"לתקתק" כמו שנראה בתכנון. אבל המציאות לצערנו מציגה תמונה שונה לגמרי ומעבר לכאב הראש של עצם הנזילות, מתלוות ל"תענוג" הזה עלויות אסטרונומיות לטובת התיקונים. אז מה עושים? האם לעולם נסבול מתופעות כאלה או שמא יש פתרון לדבר?
בחירת מערכת האיטום
לפני הכל צריכים לבחון נכונה את מערכת האיטום. יותר מדי פעמים אנו מתפתים ללכת אוטומטית לכיוון הזול ביותר או, לחילופין, לסמוך על אבטחות כאלה ואחרות, כגון: "אני אחראי", "אין לך מה לדאוג" או "אם יש נזילות אני אתקן". זה כבר אחד ההבדלים המרכזיים בין מערכת "שיש לה על מי לסמוך" ולבין מערכת שכנראה זקוקה לתוספת אבטחות כדי לשכנע את השומע ברלוונטיות וביכולות שלה.
השאלה הראשונה, ולמעשה היחידה והנכונה ביותר, תמיד צריכה להיות: "מהי המערכת הנכונה ביותר ליישום במקרה בו אני כרגע עוסק?"
הפרמטרים להרכבת התשובה הם רבים, אך בגדול - איפיון מערכת האיטום אינו תהליך מסובך, אך דורש חשיבה מקיפה של כלל המשתנים של הפרויקט (כגון הימצאות מי תהום, מזהמי קרקע, צורת הבנייה וכדומה), גישה מקצועית ואובייקטיבית, וכמובן רצון להביא את המבצע להצלחה באופן הנכון, בזמן הנכון ובעלות הנכונה.
בחינת הנתונים למערכת
אחרי בחירת סוג מערכת האיטום, כמו בכל דבר, צצות אפשרויות לעיתים רבות בפני מקבל ההחלטה וכאן אחת התחנות החשובות ביותר: איך נדע להבחין בין מערכת שתצליח ולבין מערכת שתיכשל?
ברוב המקרים, אנו כספקים נדרשים לאשר מוצרים ו/או מערכות כ"שוויי ערך" למוצרים אחרים. תהליך זה מתבצע לרוב באמצעות עריכת טבלאות השוואה המציגות נתונים טכניים וערכים מספריים. אמנם עבור חלק מהקוראים ערכים אלה אינם בהכרח נהירים או מספקים תמונה מלאה, אך בשלב הראשוני של בחינת החלופות הם מספקים אינדיקציה בסיסית ומסגרת השוואתית ראויה.
אחת הטעויות שרבים עושים, בין אם תוך הבנה של הדבר בין אם לאו, היא לערוך השוואה של תכונה אחת שנבדקה בשני מוצרים מקבילים, אך באמצעות תקנים שונים! ואסור לבוא ולומר: "מה זה משנה? בדיקת חוזק זו בדיקת חוזק!" אז לא. למשל קיימים פערים עצומים בין בדיקות לפי תקנים אמריקאיים (ASTM) ולבין בדיקות לפי תקנים אירופאיים (EN, ISO). וכאשר לא שמים לב לדקויות הללו, אז לעיתים יוצאת תמונת מצב מעוותת לחלוטין והשוואה לא נכונה בכלל. וכמובן ההחלטה הלא נכונה באה בעקבות זאת.
נדרש אפוא דיוק רב בביצוע השוואות מסוג זה, ובמיוחד כאשר גורם מסוים מציג השוואה בין מוצריו לבין מוצר של חברה מתחרה. אף שאין להמעיט בחשיבותם של נתונים טכניים "יבשים", יש לזכור כי השוואה טבלאית נותרת בשלב זה בגדר כלי עזר תיאורטי. גם אם מדובר בשלב ראשוני הכרחי בתהליך קבלת ההחלטות, אין בו לבדו כדי להבטיח בחירה מושכלת ונכונה או הצלחה בפועל. החלטה מקצועית מחייבת בחינה רחבה ומעמיקה יותר, הכוללת ניתוח הקשרי, הבנת מתודולוגיות הבדיקה ויישומן בפועל.
עובר לעשייתן
כעת יש לנו כיוון חשיבה ראשוני לאיזו מערכת ללכת. ומשום מה, שלא כדרך כל הארץ, פתאום לא שואלים את השאלות הבסיסיות: איפה כבר יישמו את אותה המערכת? האם היא צלחה? האם היו שם נזילות? מהן היו הבעיות והאתגרים בעת היישום? שוב, צליל החיסכון מתחיל להדהד. אז נסתום לרגע את אוזנינו ונמשיך בדרכנו הטובה והנכונה.
במקרים רבים, שיקולי עלות שבים ותופסים מקום מרכזי ולעיתים אף דומיננטי מדי בתהליך קבלת ההחלטות. ואולם, קבלת החלטה מקצועית מחייבת השהיה מודעת של שיקולים אלה לטובת בחינה רחבה ויסודית יותר.
לפיכך, עריכת סקר שוק מקיף איננה המלצה בלבד, אלא שלב הכרחי: יש לאתר פרויקטים שבהם יושמה המערכת, לבחון את תפקודה לאורך זמן, לאסוף נתונים על תקלות, כשלים או הצלחות, ולנתח את מכלול הממצאים.
עם זאת, יש להביא בחשבון כי ביצועי מערכת מושפעים ממשתנים רבים, ובהם קבלן הביצוע, תנאי האתר, רמת הפיקוח, תנאי האקלים וגורמים נוספים, שלעיתים עשויים להשפיע באופן מהותי על התוצאה הסופית , אבל אם יש דבר אחד שיכול בהחלט לשנות את התמונה, הפעם זה יהיה הספק עצמו. נכון, כל ספק יהלל וישבח ללא הרף את מה שהוא משווק, זהו תפקידו ועל זה אי אפשר לבוא בטענות. מתי מומלץ להרים גבה? כאשר מתחילים "לכלכלך" את המתחרים.
מבחינה אנתרופולוגית, זהו סימן מובהק לחוסר ביטחון, אבל נשאיר את ההיבט הזה בצד כרגע. לצערנו, התופעה יותר ויותר נפוצה, והרבה פעמים מקבלים את ה"לשון הרע" במקום להעמיד את מוציא הדיבה על טעותו. המלצה? פשוט: המוציא מחברו עליו הראיה. אתם תראו איזה פלא איך הדברים מתנפצים כאילו לא היו ...
חדשים לבקרים
דרך נוספת לפסילת מערכות והיא למעשה לשלול את הנעשה עד כה. איך עושים את זה? גם פשוט: יבואו ויגידו ש"כבר ניסו בעבר, עבדו ככה באינספור פרויקטים, וזה לא עובד! לעומת זאת, השיטה החדשה שאני מביא לך היא פנטסטית ועטורת הצלחות"! וקונים את הדברים אפילו מבלי לשים לב לסתירה פנימית שבדברים: אתה נכשלת, זה אומר שהמערכת לא עובדת? אתה מביא שיטה חדשה, מנין לך שהיא טובה יותר? ומאיפה אותן ההצלחות אם היא אכן חדשה? ומכאן מתחיל מחול ההסברים ההזויים שכמובן באים להצדיק התנהגות פסולה לכתחילה תוך האדרת השקר. האם על אנשים מסוג זה נרצה לסמוך כדי שהמרתפים שלנו יהיו יבשים?
בסופו של דבר ישנן שתי גישות נפוצות. הראשונה אומרת: אם יהיו נזילות, אני אתקן את הכל ואני אחראי על הכל. זה בכל מקרה אמור להיות רלוונטי ובתוקף בכל מצב. השנייה באה ואומרת אחרת: יש לך על מי לסמוך, אנחנו לא עוסקים בתיקוני נזילות, אנחנו דואגים שלא יהיו נזילות כלל!
איך עושים את זה? האמת, די פשוט, גם אם לא נראה ככה. ראשית כל דורשים נוכחות של נציג הספק. עצם נוכחותו, הדרכותיו והנחיותיו יכולים לשנות את התמונה ממצב רטוב למצב יבש. כמובן שזה דורש ביקורים תכופים וכן תיאום ציפיות מסודר מראש: בסופו של דבר כל הגורמים הם חלק ממשוואה אחת ורק בעת הבנה וסנכרון מלא של כלל אותם הגורמים, וכמובן רצון טוב של כולם להצליח, אז הדבר יהפוך להיות אפשרי ובקלות. כאשר פועלים בסנכרון מלא ומתוך מחויבות משותפת להצלחת הפרויקט, ניתן להשיג תוצאה איכותית ועמידה לאורך זמן.
סיכום ומסקנות
אפשר להמשיך ולדבר רבות וארוכות בנושא, אך אם נסכם את עיקרי הדברים - בסופו של דבר ההצלחה הינה פועל יוצא של אמינות: של המערכת, של הספק ושל המבצע. המטרה של כל ספק היא למכור, וכמה שיותר. כאמור, זה לגיטימי וזה בסדר. אבל האם המטרה של כל ספק היא גם שתצליחו? את זה תצטרכו לבדוק ולגלות. המלצה אישית? עדיף לגלות את זה על יבש ולא על רטוב ...
** כל הכתוב מעלה נכתב על סמך ניסיוננו | יש לעיין בדף המוצר לפני השימוש | צוותי המכירות והמחלקה הטכנית שלנו זמינים עבורכם לכל שאלה.